פסק-דין בתיק ב"ל 48686-01-12

1.         בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 16/11/2011, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10%.

2.         בדיון בפני כב' הרשם איתי אדרת, הגיעו הצדדים להסכמה חלקית לפיה:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שהוועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לתעודה הרפואית של ד"ר רובינסון, מיום 22/07/2011, ולאחוזי הנכות אשר העניק למערער. המערער וב"כ יוזמנו לדיון בפני הוועדה ויוכלו לטעון את טענותיהם בנושאים שהועלו בחוות הדעת. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה".

3.         ב"כ המערער טען, כי אין די בהסכמה שהתקבלה ע"י ב"כ המשיב, וכי מבוקש שהוועדה אף תנמק מדוע העניקה למערער נכות נוירולוגית בשיעור של 10% לפי סעיף 31 (2) (א) (I) דומה, וזאת כאשר הסעיף עצמו מדבר על נכות בשיעור 20% בגין פגיעה נוירולוגית בצד ימין. ב"כ המערער ציין, כי המערער נפגע בצד ימין, ואילו הסעיף שהוענק מתייחס לפגיעה נוירולוגית בצד שמאל.

4.         ב"כ המשיב טענה, כי אין לאפשר למערער לבצע מקצה שיפורים.  די בכך שהוועדה תתייחס לסעיפי הליקוי עליהם המליץ ד"ר רובינסון בחוות דעתו, ואין מקום לבלבל את הוועדה בדרישות נוספות.

דיון והכרעה

5.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

6.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

                  ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

7.         לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל כמבוקש על ידי ב"כ המערער, ואפרט.

המערער נפגע בעבודתו בכתף ימין, ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

 בסעיף 22 לפרוטוקול המסכם, בפרק האבחנה,  נרשם: "מצב לאחר התחשמלות ונפילה בגובה פגיעה בכתף ימין". מהאמור לעיל עולה, כי המערער נפגע בצד ימין.

 ברם, הוועדה בהחלטתה קבעה כי יש להעניק למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף 31 (2) (א) (I) דומה,  נכות אשר בהתאם לרשימת הליקויים מוענקת בגין פגיעה בצד שמאל.

 במקרה דנן, משאין חולק כי המערער נפגע בצד ימין, לא ברור מדוע הוועדה בחרה להעניק למערער נכות בשיעור 10% בהתאם לסעיף 31 (2) (א) (I) המדבר על שיתוק חלקי בצורה קלה בצד שמאל.

אחרית דבר

8.         לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה, על מנת שהוועדה תשקול בשנית עמדתה בנוגע לסעיף הליקוי שיש להעניק למערער בתחום הנוירולוגי.

 הוועדה תנמק החלטתה, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

 בנוסף, הוועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לתעודה הרפואית של ד"ר רובינסון, מיום 22/07/2011, ולאחוזי הנכות אשר העניק למערער.